כך תדעו אם צריך לרוץ לוטרינר:

שנייה לפני שאתם רצים, חשוב שתדעו שוטרינרים לחיות מחמד בדרך כלל מתמחים בכלבים וחתולים, ולא בציפורים. לכן, חפשו קודם וטרינר ציפורים או וטרינר לחיות אקזוטיות שבדרך כלל יתמחו גם בתוכים- ואם כבר מצאתם, המליצו להם להיכנס לרשימת הפרויקט של שווה להכיר.

עכשיו כשמצאתם וטרינר מתאים, כדאי שתדעו שהתוכים שלנו מסתירים מאיתנו את המחלות שלהם כדי שלא נבחין בהן. בטבע, הלהקה נוטשת תוכי במידה והוא חולה.

לכן, אם שמתם לב להתנהגות חריגה כלשהי מצד התוכי שלכם (רשימה ופירוט בהמשך)- חייבים לקחת אותו לוטרינר באופן מידי, כנראה שהמחלה נמצאת בשלביה המתקדמים ועלולה להוביל למוות במהירות.

אלה הדברים שחשוב לשים לב אליהם כל יום.

אם משהו משתנה- זה דגל אדום וחשוב להתייעץ עם וטרינר (לא איתי! אני מטפלת התנהגותית ואני לא קשורה לוטרינריה בכלל!).

הצרכים של התוכי- זה דו"ח הבריאות היומי שלו.

כן, אני מדברת על קקי.

הקקי הזה חשוב.

שימו לב אליו.

כשבודקים את הצרכים מסתכלים על שלושה דברים חשובים:

צואה (ירוק-חום עד שחור).

אורטים לבנים (המשחה הקרמית הזאת).

ושתן שקוף.

כל שינוי נראה לעין? דגל אדום.

צואה תקינה תנוע בין צבע ירוק כהה לחום-שחור (זה משתנה בהתאם לתזונה שהתוכי מקבל).

דגלים אדומים:

צואה בצע שחור זפת/מבריק- דם מעוכל (מלנה).

אורטים צהובים/ירוקים- בעיה בכבד.

פסים אדומים- דם טרי.

מצאתם דגל אדום? זה הזמן לרוץ לוטרינר.

חשבתם שסיימנו? רק התחלתי...

בואו נדבר על מרקם:

לצואה תקינה יש צורה והיא לא מימית.

דגלים אדומים:

שלשול שנמשך יותר מ24 שעות- התייבשות/טפילים.

צואה יבשה ומתפוררת- התוכי לא שותה מספיק.

זרעים לא מעוכלים- בעיות בעיכול (דא).

תדירות וריח:

צואה תקינה- 20-50 הפרשות ביום, ללא ריח חזק.

דגלים אדומים:

צואה מבעבעת, קצף- זיהום חיידקי.

צואה דביקה על נוצות הביב- יש מצב שיש בעיה בביב.

פחות הפרשות ביום- האטה בפעילות המעיים.

אוקיי, זה מספיק קקי ליום אחד...

אבל יש עוד עמה דברים שחשוב לשים לב אליהם.

נוצות ופעילות:

מצב תקין- נוצות חלקות ותוכי פעיל.

דגלים אדומים:

אם התוכי מנפח את הנוצות כל הזמן- כאב או מחלה.

מריטה/נוצות עמומות או דהויות- לחץ/תזונה לקויה/בעיה רפואית.

הזנב מיטלטל בעת נשימה? מצב חירום נשימתי.

עיניים, אף ומקור:

מצב תקין- עיניים בהירות, נחיריים נקיים.

דגלים אדומים:

הפרשות מימיות/נוזל מהעיניים או מהאף,

דונגית נפוחה או שחיקת מקור במהלך היום-

יכולים להצביע על זיהום או מחסור בויטמין A.

משקל ואנרגיה:

מצב תקין- משקל תקין, תוכי קולני ושובב.

דגלים אדומים:

אם התוכי מאבד 5%-10% ממשקל גופו בשבוע- מקרה חירום.

ישיבה על רצפת הכלוב או שינה במשך כל היום-

כבר אמרתי לרוץ לוטרינר?

רוב האנשים מפספסים את הסימנים האלה-

ואם אתם שמים לב אליהם, רוצו לוטרינרית- אל תחכו.

ביקור מוקדם אצל הוטרינר מציל חיים (וחוסך כסף!!).

תוכים הם חיות להקה- בטבע הם מסתירים את המחלות שלהם, ברגע שהלהקה מבינה שאחד התוכי ם חולה- היא נוטשת אותו מאחור.

אין וטרינר בטבע, והלהקה עושה את מה שצריך כדי לשרוד.

גם בבית התוכים שלנו יסתירו את המחלות שלהם, כי הם לא רוצים שננטוש אותם- ואם אתם שמים לב שמשהו לא תקין, כנראה שהמחלה כבר בשלב מתקדם.

אעבור לדבר על מחלות נפוצות כדי שיהיה לכם קצת מושג:

ישנן מחלות נפוצות וישנן כאלה שפחות, אני לא וטרינרית, והמידע כאן הוא על קצה המזלג, אם אתם רוצים מידע מקיף יותר, כדאי ליצור קשר עם וטרינר.

המחלות היחסית נפוצות ומסוכנות אצל ציפורים הן- כלמידיה ופוליומה/מחלת המקור והנוצות.

כלמידיה זו מחלה חיידקית זאונוטית (מחלה מדבקת שעלולה להדביק גם בני אדם), היא בדרך כלל משפיעה על אנשים בעלי מערכת חיסונית לקויה, על ילדים קטנים או קשישים.

במידה ותוכי בא במגע עם תוכי חולה אחר, או ציפור חולה אחרת, חשוב לבדוק שהוא לא נדבק, אפילו אם התוכי היה באותו החדר עם תוכי חולה אחר, חשוב לבצע בדיקת דם כי אפשר להידבק אפילו מאבק הנוצות של התוכי הנגוע.

תוכי יכול להיות נשא למחלה ולא להראות סימנים חיצוניים כלל, ישנם תוכים שנושאים כלמידיה במשך שנים ומתנהגים כרגיל, אצל אחרים ההשפעה שונה וההתפרצות של המחלה עלולה להיות קטלנית. חלק מהתסמינים שלה יהיו הפרשות מהעיניים והאף, קשיי נשימה, שלשול יירקרק, חוסר תיאבון ונוצות מנופחות.

החדשות הטובות הן שישנו טיפול תרופתי אנטיביוטי לכלמידיה.

פוליומה- זוהי מחלה נגיפית שפוגעת בעיקר בגוזלים צעירים, לעיתים קרובות היא גורמת לתמותה פתאומית ומהירה בתוך שעות או ימים ספורים מהופעת התסמינים, בינהם- מוות פתאומי, בטן נפוחה, שטפי דם מתחת לעור או עיכוב בצמיחת הנוצות.

מחלת המקור והנוצות -מחלה נגיפית נוספת שפוגעת במערכת החיסונית של תוכים ונפוצה אצל צעירים ובוגרים כאחד. תסמיניה כוללים נשירת נוצות פרוגרסיבית, עיוותים ושינויים בצבע או במבנה המקור, ופגיעה קשה בניצוי לאורך זמן.

כמובן שישנן עוד מחלות אבל אלה אלה המחלות הקשות והנפוצות ביותר.

כמו כן, דימומים פנימיים וחיצוניים כתוצאה מפציעות מחייבים ריצה לוטרינר.

שימו לב, במקרים בהם התוכי מתגרד ללא הפסקה (לעיתים גם מורט נוצות) יש חשש להימצאות טפילים, יש להתייעץ עם הוטרינר כדי לברר כיצד לטפל בבעיה.

מהצד השני, ישנן תקופות בשנה, בדרך כלל באביב ובסתיו- בהן התוכים מחליפים את נוצותיהם, ולכן הם מטפלים בנוצות שלהם יותר מאשר בשאר תקופות השנה. התהליך הוא טבעי, צומחות לתוכי נוצות חדשות, והישנות יורדות. אז אין צורך להיכנס לפאניקה על כל גירוד.

במחלות רבות זיהוי מקדים של המחלה משפיע מאוד על סיכויי ההחלמה ולכן ככל שנצליח לזהות אותה מהר יותר ולקחת לוטרינר לטיפול, כך יש יותר סיכוי שהתוכי יבריא.

תוכים, שלא כמו כלבים או חתולים, לא מתחסנים או צריכים בדיקות וטרינריות. לתוכים אין טיפולים למניעת מחלות אלא רק טיפולים לאחר בדיקת חיוביות למחלה.

מחלות של תוכים אנו יכולים לבדוק רק על ידי בדיקת דם במעבדה מוסמכת, הבדיקה בדרך כלל נעשית אצל וטרינר ונשלחת למעבדה בארץ/בחו"ל.

לדעתי, לא מומלץ לקחת את התוכי כל חצי שנה לוטרינר ללא סיבה מוצדקת, מפני שאצל הוטרינר עוברות ציפורים חולות רבות מידי יום- והחיידקים שבאוויר יכולים להדביק גם את התוכים שלנו. מספיקה נוצה אחת או משטח שעליו שהה תוכי חולה- וגם התוכי שלנו ידבק. לכן, אני בדרך כלל ממליצה על בדיקה ביתית, ששליח מגיע אליכם הביתה לאסוף דגימה.

כל התנהגות חשודה מצד התוכי תהווה חשד למחלה.

הערות נוספות:

דבר נוסף שמומלץ לבדוק אצל הוטרינר פעם בכמה זמן או כשמופיעה התנהגות חשודה זה הימצאות טפילים על גוף התוכי. חוויה לא נעימה בכלל לתוכי שבמקרים רבים גורמת למריטת נוצות, נשכנות ואגרסיביות.

במידה ואתם לא יודעים מה המין של התוכי שלכם, וזהו סוג שאין בו סימנים חיצוניים, למשל קוואקר או גרינצ'יק- אפשר לבדוק על הדרך מה המין של התוכי בבדיקת הדם.

בדיקה ויזואלית:

בדיקה ויזואלית היא בעצם בדיקת גוף חיצונית שעושים לתוכי על ידי התבוננות במצבו, לרוב המחלות היא לא תהיה אפקטיבית ולכן, כדאי לחשוב פעמיים לפני שמגיעים לוטרינר, וגם אם כן לוודא שהכל מחוטא היטב.

מומלץ לעשות לתוכי בדיקת דם פעם בשנה.

זה היה רק קצה הקרחון, יש הרבה מאוד חומר שיש לדעת על מחלות לתוכים. לכן, אני ממליצה לכם בחום ללכת לקרוא באינטרנט ולהתייעץ עם וטרינרים על דברים נוספים שמטרידים אתכם, כי כשזה מגיע לתוכים שלנו, אין דבר כזה יותר מידי מידע.

אם אהבתם את הכתבה שלי, מוזמנים לעשות לה לייק, אם אתם רוצים לקבל עדכונים בכל פעם שעולה כתבה- מוזמנים להירשם לאתר שלי, ואם אתם מכירים מישהו שרוצה לאמץ תוכי- מוזמנים לשתף איתו את הקישור.

ואם אתם צריכים עזרה התנהגותית עם החבר המכונף שלכם, או שיש לכם שאלות- מוזמנים ליצור איתי קשר ממש כאן בכפתור>

שלחו לי הודעה