אקלקטוס

שנייה לפני שאני מתחילה חשוב לי לומר שקיימים מספר תתי-מינים של אקלקטוס, אך בגידול ביתי ההבדלים בינהם הם בעיקר בגודל ובגווני הצבע. מבחינת אופי, צרכים התנהגותיים ותזונה- אפשר להתייחס אליהם כמין אחד.

איזה כיף שאתם פה, האקלקטוס הוא אחד הסוגים הכי לא מובנים בעולם התוכים, הם מהממים וסופר חכמים- ודרך הטיפול בהם ייחודית כמעט כמוהם, שנלמד עליהם קצת?

כרגיל, אתחיל עם תכונות האופי, כי זה אחד החלקים הכי חשובים שצריך לקחת בחשבון כשחושבים להביא תוכי הביתה: התכונה הכי מפתיעה אצל אקלקטוסים היא הרוגע שלהם- ביחס לתוכים אחרים הם שקטים ורגועים, הם לא היפראקטיביים ובדרך כלל מעדיפים להתבונן, לחשוב ולחקור לפני שהם פועלים, הם חכמים מאוד ולומדים מהר, סקרנים ונהנים לחקור- אבל תמיד יחקרו בזהירות (ולא בהתלהבות חסרת מעצורים כמו תוכים אחרים). הם עצמאיים מאוד ויכולים להעסיק את עצמם שעות בסביבה נכונה, הרבה יותר ממינים אחרים, הם יוצרים קשרים חברתיים בצורה שונה מאוד מתוכים אחרים (כתוצאה ממבנה הלהקה היחודי שלהם בטבע), הם גם רגישים לשינויים ועלולים להגיב בסטרס.

תוחלת החיים של אקלקטוסים נעה בין 30 ל50 שנה, קחו את זה בחשבון לפני שאתם מחליטים לאמץ אחד- זו התחייבות לא פשוטה ואחריות גדולה ל30 השנים הקרובות.

לגידול של אקלקטוס בבית מתלווים אתגרים יחודיים, יש המון, אבל אלה המרכזיים- הראשון שבהם הוא הרגישות התזונתית שלהם, אקלקטוסים נוטים להיות רגישים יותר מעופות מחמד רבים לתזונה עתירת שומן, לצבעי מאכל ולחלק מהתוספים הסינתטיים. זו אחת הסיבות בגללה אני ממליצה להקפיד על תזונה טבעית ומגוונת שארחיב עליה בחלק של התזונה. חוץ מהתזונה, אקלקטוסים נוטים גם למריטת נוצות בעקבות סטרס, מחסור בהעשרה, בעיות רפואיות- ואפילו כתוצאה מתזונה לא מותאמת. אתגר נוסף הוא הורמונליות- ביוחד אצל הנקבות. חללי הקינון הם משאב נדיר בטבע- והנקבות מגינות עליו באגרסיביות, גם בשבי עלולה להופיע התנהגות אגרסיבית ותוקפנית במקומות בבית המדמים אזורי קינון.

ולחלק הכי חשוב כשזה מגיע לאקלקטוסים- בואו נדבר על תזונה. לאקלקטוסים יש מערכת עיכול שונה משאר התוכים, והענקה של תזונה לא נכונה פוגעת באיכות החיים שלהם לטווח הארוך ומשפיעה מאוד על הבריאות שלהם, חלוקת התזונה המומלצת לאקלקטוסים היא:

ירקות (60%-70%), פירות (20%-30%) וכופתיות (10%-15%).

ההשפעה הישירה של מערכת העיכול שלהם על התזונה מחייבת התנהלות נכונה סביב אוכל בריא מסביב לשעון, ואם אתם לא בנויים להגשה של סלט ירקות ופירות 3 פעמים ביום- כדאי שתחשבו שוב על האם נכון לכן לגדל אקלקטוס.

ירקות שחשוב להכניס לסלט של האקלקטוס ברמה היום-יומית:

קייל, מנגולד, בוקצ'וי, עלי חרדל, אנדיב, עלי שן הארי, דלורית, בטטה, דלעת, גזר, פלפל אדום, פלפל צהוב.

ירקות שחשוב לגוון איתם מידי פעם:

ברוקולי, כרובית, שעועית ירוקה אפונת שלג, אפונה, קישוא, סלרי.

פירות שחשוב להכניס:

גויאבה, מנגו, מלון, בננה, שזיף, תפוח, אוכמניות, פפאיה, משמש, נקטרינה, דובדבן, קיווי, פירות יער ורימון. פלפל אדום חריף טרי או מיובש הוא אחד המקורות הטובים ביותר לבטא-קרוטן עבור אקלקטוסים, ורובם אוהבים אותו מאוד, פפאיה, מנגו, רימון, קיווי, פסיפלורה, מלון, אבטיח, אגס, תפוח, פירות יער ותאנים.

תוספות חשובות- זרעים מונבטים וקטניות הם מקור מצוין לחלבון צמחי דל-שומן: עדשים, שעועית, גרגרי חומוס מבושלים ושעועית מאש. דגנים מבושלים כמו קינואה, אורז חום ושיבולת שועל מספקים פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים- ואפשר לגוון איתם את התזונה מידי פעם.

שימו לב שאקלקטוסים אוהבים לאחוז ולאכול חתיכות גדולות, אז מומלץ לחתוך לקוביות או לרצועות בגודל שמאפשר לתוכי לאחוז במזון ולאכול עם הרגל.

טעויות נפוצות כשזה מגיע לתזונת אקלקטוסים (אל תעשו את זה):

#1 לתת כופתיות סטנדרטיות- אקלקטוסים צריכים כופתיות שמותאמות להם- דלות בברזל, וללא תוספי ויטמינים סינתטיים, כופתיות רגילות לא מתאימות למערכת העיכול שלהם.

#2 תוספי תזונה ומינרלים- מזון המכיל ויטמינים ומינרלים מוספים, צבעי מאכל מלאכותיים, או פירות שימורים- אסורים לחלוטין. מערכת העיכול הרגישה שלהם הופכת את התוספים הסינתטיים הללו לסכנה ממשית שמשפיעה מאוד על הבריאות שלהם.

#3 זרעים יבשים כתזונה בסיסית- רוב זרעים מסחריים מצופים בוויטמינים, מה שהופך אותם לבעייתיים עבור אקלקטוסים. מערכת העיכול הארוכה שלהם סופגת את העודף ויכולה לגרום להיפרוויטמינוזיס- מצב שבו ריכוז הוויטמינים בגוף מגיע לרמות רעילות.

#4 יותר מידי ירקות כרוביים- האכלה יומיומית של כמויות גדולות מברוקולי, כרוב, קייל או כרוב ניצנים עלולה לגרום לפרכוסים אצל אקלקטוסים- כן, קראתם נכון. לתת מעט כדי לגוון מידי פעם זה בסדר גמור, אבל לא כבסיס לתזונה היום-יומית.

#5 מזון יבש ומעט מים- אקלקטוסים אינם שותים מים ביעילות- הם מקבלים את רוב הלחות שלהם מהאוכל עצמו. תזונה יבשה מדי עלולה לגרום לדה-הידרציה ואי-ספיקת כליות.

סיימנו לעבור על תזונה, בואו נדבר על כוחות העל- נתחיל בדו- צורתיות המינית הקיצונית שלהם, כשהחוקרים גילו אותם בהתחלה, הם חשבו שאלה שני סוגים שונים של תוכים, ואפילו שמרו עליהם בהפרדה (עד שהבינו שהם לא מתרבים), אבל מדובר באותו הסוג, הצבע הירוק של הזכר, והאדום-סגול אצל הנקבה. חוץ מהעובדה שהזכר והנקבה נראים שונה לגמרי, גם מערכת הרבייה שלהם חריגה מאוד- כשחסרים אזורי קינון בטבע- נקבת אקלקטוס עשויה להזדווג עם מספר זכרים, שכל אחד מהם מסייע לה באספקת מזון, זו אחת המערכות הכי חריגות בעולם התוכים! בנוסף, לאקלטוסים יש זיכרון מרחבי מעולה, בטבע הזכרים עפים מרחקים גדולים בין עצי פרי שונים כדי להאכיל את הנקבות והגוזלים, הם זוכרים מעולה מקורות מזון ומסלולי תעופה, וזה שמאוד משפיע על אופי התעסוקה שכדאי להעניק לאקלקטוסים בבית- מה שמוביל אותי לחלק הבא.

אקלקטוסים הם חכמים, יש להם יכולת חשיבה יוצאת דופן, הם פותרי בעיות מצויינים ונהנים מחידות, משחקים, אתגרים ופאזלים אינטראקטיביים. אני ממש ממליצה לתת להם פאזלים של חיפוש אוכל, משטחי חיפוש, ענף פעילות מסועף וגדול, והרבה תעסוקה למוח. תעסוקה מבוססת מזון, חשיבה וחיפוש תתאים להם יותר מתעסוקה מבוססת רעש, השמדה ובלאגן. כמובן שחשוב להעניק להם ענפים מעץ טבעי, קרטונים, וצעצועים מעץ לתעסוקה למקור, אבל ככל שהם גדלים ומתפתחים, הם כנראה יהנו לשחק במשחקים שמשלבים חשיבה, הרס שקט ומזון.

אקלקטוס הוא תוכי רגוע, אינטלגנטי ועצמאי יחסית- אבל שהשקט שלו לא יטעה אתכם, הוא זקוק להעשרה, גיוון תזונתי גבוה, וסביבה יציבה לא פחות ממינים אנרגטיים יותר. והמבנה היחודי של התזונה שלו מחייב תשומת לב מיוחדת לאיכות המזון ולא רק לכמות.