קקדו

מה אתם עושים פה? אני חצי רצינית וחצי צוחקת, כי הקקדו זו משפחה מהממת וגדולה (לא פחות מ21 מינים!), כן?

לגדל אותם בבית, לעומת זאת- זה ממש לא פיקניק.

בואו נדבר על כמה מהתכונות המרכזיות של התוכים הכי רועשים בממלכת התוכים:

הם נחשבים לאחד מסוגי התוכים הכי חברתיים (ותוכים זו ציפור חברתית מאוד, אז אם הקקדו בקצה של הסקאלה...) הם מתקשרים באופן קבוע ורציף, הם אינטיליגנטיים, לומדים מניסיון וטעיה, יכולים לפתור בעיות מורכבות, לומדים מתצפיות, בעלי גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות יוצאת דופן למצבים חדשים, אצל סוג מסוים של קקדו (גופין) הצליחו לתעד שימוש בכלים, יצור כלים ושימוש במספר כלים שונים להשגת מטרות. הם סקרנים וחוקרים מטבעם, שובבים מאוד (ולא יהססו להפוך, להרוס ולזרוק חפצים), הם יצירתיים ויצרניים, הם מתמידים ובעלי כח רצון להשגת מטרות, הם יוצרים קשרים חברתיים עמוקים עם בני אדם, חיות ובני זוג לטווח ארוך, הם רגישים לשינויים ולפעמים מגיבים אליהם בצורה קיצונית, והם מאוד מאוד מאוד ווקאליים.

תוחלת החיים של קקדו בבית נעה בין 40 ל60 שנים- קחו את זה בחשבון לפני שאתם עומדים לאמץ אחד- זו חתיכת מחויבות ל40 השנים הקרובות של חייכם, והמינים הגדולים יכולים להגיע ל70 שנים ואפילו יותר.

הקקדו הוא תוכי מהמם, ויחד עם כל הטוב הזה מגיעים לא מעט אתגרים.

האתגר ההתנהגותי המרכזי בגידול של קקדו הוא הרעש- וכשאני אומרת רעש, אני מתכוונת לרעש. המון, המון רעש. בטבע הם עושים את זה כדי לשמור על קשר עם הלהקה, כדי להזהיר אחד את השני מסכנות, כדי לאתר בני זוג וכדי לתקשר בזמן תעופה- וגם בבית, הם ישתמשו בכל הקריאות האלה, בעיקר עליכם, ותסמכו עליי כשאני אומרת שהם רועשים. האתגר השני כשמגדלים קקדו בבית הוא התלות, בגלל הצורך החברתי הענק שלהם, קקדו שגדל אצל אדם אחד בעל סיכוי גדול יותר לפתח תלות רגשית שאינה בריאה לו וכתוצאה מכך בעיות כמו צווחנות, חרדת נטישה, חוסר עצמאות, וצורך בלתי נדלה בתשומת לב. בנוסף, הקקדו נמצא יחד עם הג'אקו ברשימת "הכי סביר שימרטו נוצות", כתוצאה מתנאי הגידול הלא מותאמים, זו לא תכונת אופי אלא סימפטום למצוקה וחשוב ליצור קשר עם בעל מקצוע ברגע שזה קורה כדי להתחיל טיפול (התנהגותי/רפואי). אתגרים נוספים יהיו הרסנות, נשיכות ואגרסיביות.

התזונה האידיאלית לקקדו בבית היא:

כופתיות איכותיות (60%-70%), ירקות (20%-30%), פירות (5%-10%) וזרעים ואגוזים בכמות קטנה, בעיקר כחיזוק או העשרה.

תזונה המבוססת על זרעים בלבד אינה מספיקה ולא מספקת את רוב הויטנימים, המינרלים והחלבונים הדרושים- וגם יכולה לגרום לבעיות בריאות רבות.

הירקות המומלצים לקקדוז הם:

קייל, מנגולד, בוקצ'וי, עלי חרדל, עלי לפת, בטטה, גזר, דלעת, ברוקולי, כרובית פלפל אדום, קישוא, שעועית ירוקה ואפונה.

לקקדו יש גם כוחות על, כמובן- ואחד מהם הוא לייצר כלים! כן, קראתם נכון, באיזשהו שלב חוקרים התחילו לתעד קקדו גופין ושמו לב שהם מייצרים כלים, שומרים כלים לשימוש עתידי ומשתמשים הסט של מספר כלים כדי לפתור בעיה אחת! זה מאוד מרשים בעולם המחקרי וגרם לאנשים להבין שהקקדו הוא סוג חכם מאוד של תוכים. חוץ מיצור הכלים- קקדואים ממש טובים בלפתור בעיות מורכבות ואפילו בעיות מכניות, יש להם מקור חזק במיוחד ושפת גוף מפותחת.

אחד האתגרים הנוספים והפחות-מדוברים בגידול של קקדו בבית הוא אבק הנוצות שלהם, הקקדו מייצר המון אבק נוצות, הוא מצטבר בבית ועלול להפריע לאנשים עם רגישות נשימתית, אסתמה, ואפילו למינים מסוימים של תוכים שרגישים לאבק.

התעסוקות המומלצות לקקדו הן:

ענפי לעיסה, צעצועי עץ רך, קרטונים, נייר וחבלים טבעיים- בתור התחלה.

צעצועי חיפוש מזון, קופסאות, משטחי משחק ופאזלים הדורשים משפר שלבים לפירוק והגעה אל האוכל ברמה הבינונית. ופאזלים מורכבים, משחקי פתרון בעיות, אימונים, משחקי חשיבה, והעשרה מתחלפת שניתן להרוס באופן קבוע.

קקדו הוא אחד התוכים הכי אינטילגנטיים וחברותיים- אבל הצורך החזק שלו בקשר, פעילויות והעשרה הופכים אותו לאחד המינים שנמצאים ברמת סיכון גבוה לפיתוח של בעיות התנהגות כאשר הצרכים שלהם לא נענים בבית. הצלחה בגידול של הקקדו לא תלויה רק באהבה ויחס- אלא בעיקר ביכולת שלכם לספק לו סביבה עשירה, מאתגרת ומותאמת לאורך עשרות שנים.

קחו את זה בחשבון3>