קוואקר

אז... תוכי נזירי, הא? או בשמו הנפוץ יותר- הקוואקר!

רק שתדעו שבחרתם לחקור על אחד התוכים הכי מצחיקים, חכמים ובעלי אופי שתמצאו מתוך מבחר התוכים הקטנים שקיים בארץ, אבל שהגודל לא יטעה אתכם- הם ממש לא פשוטים לגידול.

קוואקרים הם דינוזאורים קטנים, הגוף שלהם אולי קטן, אבל יש להם אישיות ענקית!

תנו לי לספר לכם על תכונות האופי המרכזיות שתיתקלו בהם במידה ותבחרו לאמץ קוואקר,

יש להם המון תכונות, ראו הוזהרתם-

נתחיל בזה שהם אינטליגנטים ברמות, הם מאוד חכמים ביחס לגודל שלהם, הם סקרנים מאוד, יש להם נטייה חזקה לפתרון בעיות וצורך בשליטה בסביבה שלהם, הם לומדים מהר התנהגויות נכונות ולא נכונות, יוצרים קשר עמוק עם בני משפחה (לעיתים בני משפחה ספציפיים), יש להם נטייה לטריטוריאליות גבוהה (-זה אומר שהם מגנים על השטח שהם חושבים ששייך להם ולפעמים יכולים לתקוף אנשים שמתקרבים, גם אם הם אוהבים את האנשים האלה), הם אמיצים מאוד בהשוואה לגודל שלהם (הם לא יהססו לתקוף חתול, כלב- ואפילו בני אדם!), יש להם ביטחון עצמי גבוה, הם עקשנים, מעורבים חברתית וזקוקים להרבה אינטראקציה עם כל המשפחה, לחלקם תהיה רגישות גבוהה לשינויים שקורים בסביבה שלהם, יש להם יכולת חיקוי קולית טובה מאוד (אם כי לא כולם בהכרח ידברו) ויש להם נטייה לקנאה.

כשמגדלים אותם נכון בבית הם יכולים להגיע לגיל 30, ויש כאלה שעוקפים את גיל 35!

קחו את זה בחשבון לפני שאתם עומדים לאמץ אחד- זו התחייבות משפחתית ל30 השנים הקרובות שלכם.

תוחלת החיים שלהם בבית מושפעת מאיכות התזונה שהם מקבלים, מכמות הפעילות הגופנית שהם עושים, כמה הם נחשפים לתעופה, מתשומת הלב שלנו לשומן ולבריאות הכבד שלהם- ולרמת האתגר והגירוי המנטלי שהם מקבלים בבית.

יש המון אתגרים כשבוחרים לגדל קוואקר בבית, האתגר המרכזי הוא הטריטוריאליות שלהם, זה אולי לא נשמע מאתגר במיוחד- אבל כשלא יודעים כיצד להתמודד נכון עם טריטוריאליות, תוכי מתוק ורגוע הופך בקלות לתוכי תוקפן, נושך וצווחן, שלא יהסס לנשוך כל אחד מבני הבית- ואפילו להתעסק עם חיות אחרות, ולא רק בטווח הכלוב שלהם, אלא בכל האזור שהם תופסים עליו בעלות מנטלית. האתגר השני בגודלו הוא הרעש שהם עושים- וכשאני אומרת רעש, אני מתכוונת רעש. קוואקרים הם תוכים מאוד ווקאליים, הם צועקים, צורחים, מצייצים, צורחים עוד קצת, צועקים שוב, ושוב, בריפיט, כל יום, כמעט כל היום. וזה לא דבר רע, קוואקר רועש זה קוואקר בריא, ככה הם מתקשרים עם הלהקה שלהם בטבע, הם מודיעים על המיקום שלהם אחד לשני, מזהירים מסכנות ועפים (עם הרבה רעש, כן, גם בתעופה). חשוב להבין שרעש הוא לא בעיה התנהגותית אצל קוואקרים, זה טבעי ובריא להם- וטיפול התנהגותי לא תמיד יפתור את זה. אם אתם לא מסוגלים לסבול רעש (והרבה רעש) תוותרו מעכשיו, חבל על כאב הראש שלכם.

הרעש הוא כמובן לא האתגר היחיד, בהיעדר הכוונה מקצועית קוואקרים נוטים גם לטריטוריאליות, נשכנות, תלותיות, חששנות, הורמונליות-אגרסיבית והרס (של הכל).

חלוקת התזונה המומלצת לקוואקרים בבית היא:

כופתיות איכותיות (50%-60%), ירקות (25%-35%), השריות/הנבטות/קטניות מבושלות (10%-15%) ופירות וגרעינים (5%).

רשימת ירקות מומלצת לקוואקרים:

קייל, מנגולד, עלי חרדל, עלי לפת, בוקצ'וי, חסה רומית, בטטה, דלעת, גזר, פלפל אדום/צהוב, ברוקולי, כרובית, קישוא, מלפפון, אפונה ושעועית ירוקה.

מתוך הרשימה הזו- הכי חשובים ברמה היום-יומית הם קייל/מנגולד, פלפל אדום, ברוקולי, בטטה או גזר, + קטנייה מונבטת או מבושלת.

לקוואקרים יש גם מה שאני מכנה כוחות על- יכולות ייחודיות שיש רק לקוואקרים שמבליטות אותם מסוגים אחרים של תוכים:

הם אדריכלים, פשוט ככה, לקוואקרים יש יכולת מטורפת לבנות קינים קהילתיים ענקיים- הקנים שלהם בטבע נחשבים לפלא הנדסי מטורף ולכל תוכי קוואקר שתגדלו בבית גם יש את היכולת הזו, שימו לב לא לעודד את התוכי לבנות קן קבוע בבית- זה יכול להחמיר התנהגויות טריטוריאליות, נשכנות ואגרסיביות. הם גם פותרי בעיות מצויינים ויש להם חוש חיפוש מזון מפותח- לכן צעצועי חיפוש אוכל ופאזלים מורכבים מתאימים להם מאוד. חוץ מהיותם אדריכלים מחוננים ופותרי בעיות, יש להם גם זיכרון חברתי- הם זוכרים אנשים, מקומות, חפצים ושגרות לאורך שנים והם חברתיים מאוד, לרוב הם יעדיפו זמן איכות ומשחק עם המשפחה על פני תעסוקה עצמאית ומשחק לבד. אני לא אוהבת לדבר על היכולת של תוכים לדבר, כי זה אינדיווידואלי לכל תוכי, לקוואקרים יש את היכולת לדבר ולחקות צלילים ברמה גבוהה, אבל לא כולם בהכרח יעשו את זה בבית.

אז כמו שהספקתם להבין, קוואקרים הם חכמים מאוד- ובבית הם יצטרכו המון תעסוקה כדי להיות שמחים ולהישאר חדים.

ברמה הנמוכה ביותר יש לנו את הצעצועים הקלים- צעצועים לפירוק מעץ רך, קרטונים, ענפי לעיסה מעץ טבעי, עלי דקל וניירות.

ברמה הבינונית אנחנו עולים שלב עם- צעצועי חיפוש אוכל, קופסאות שצריך להבין איך לפתוח, מגירות קטנות לאוכל ופאזלי חיפוש אוכל פשוטים.

ברמה הגבוהה אנחנו רותמים את הטבע של התוכי ומעודדים אותו להשתמש ביכולות היצירה והבנייה שלו- ענפי ערבה, ענפי אקליפטוס, ענפי עצי זית וסרק, רצועות נייר, חבלי סיזל...

האידיאל הוא להעניק לתוכי תעסוקה בכל הרמות ולתת לו לבחור, באופן אוטומטי כשהתוכי קטן יותר הוא יעדיף צעצועים ברמה הנמוכה, לאט לאט כשהוא צובר ניסיון יפתח לו קצת הראש ויהיה אפשר לעבור לרמה הבינונית, וברגע שגם את הרמה הבינונית הוא מצליח- להוסיף גם את הרמה הגבוהה ותמיד להמשיך ולפתח את רמות העניין והאתגר, גם בבנייה וגם בצעצועי ההאכלה.